היום קמתי בבוקר והחלטתי לאפשר לכל נשות דלית אל כרמל שיעורי יוגה חינם למשך שבועיים. זה לא היה פרץ של נדיבות (ממש לא!), וגם לא

החניתי את הרכב ליד בית הקברות, שואלת את עצמי אם זה מזל רע להחנות דווקא שם. חושבת, שלו היה דבר אחד שהמתים היו מבקשים ממני,

היתה זו אחת השבתות הנדירות של תחילת ינואר אבל דווקא אז ישנתי רע. שבת כזו שמגיעה פעם ב, עשרים מעלות ושמש אמיתית ולא בלופרית. שבת,

היה זה תורי לתורנות שמירה על אמא בזמן סופת שלג כבדה, שהתחוללה באמירים. אמא היתה בדיוק אחרי ניתוח נוסף, והייתי אמורה לשהות איתה בסוף השבוע.

הרבה מאיתנו עוברים בימים אלו שאלות והתלבטויות קיומיות מהותיות בנוגע לצמתים בחיים. התשובה בעיניי היא תמיד אחת, אהבה עצמית. כשאני בוחרת מתוך אהבה עצמית הבחירה

הדירה בדליה שרצה ג’וקים כשהגעתי אליה. עד אז ג’וקים לא היו קיימים מבחינתי. כל הדירות שחייתי בהן היו נטולות חרקים באופן קיצוני. גם כי עבדתי