לאכול כמו דורה (ולהרזות!)

“את אוכלת כיכר לחם? את פשוט חיה בחופש!”
דורית יושבת מולי ונועצת בי מבטים בזמן ההרצאה. יש לה גוף מושלם של רקדנית והיא תמיד אוכלת אוכל מדויק, בריא ומוקפד.

אני מעריכה אנשים שרואים אותי, רוב האנשים באופן טבעי רואים בעיקר את עצמם.

אבל ליתר דיוק זו לא היתה כיכר לחם, אלא קרואסון חמאה, חצי פָּא אוֹ שׁוֹקוֹלָה ופרוסת לחם אחת.

יכולתי להרגיש את חומרי הגלם האיכותיים, את החמאה העשירה. שכבות הבצק בקרואסון התפוררו לי בפה, הקראסט של הלחם היה כל כך קראנצ’י. בקיצור, התענגתי על כל פירור.

ישבתי בהרצאה בכפר סבא ובאותה נשימה הייתי בבולונז’רי בפָּארִּי. הציפורים צייצו והשמש זרחה.

ולא, אני ממש לא מהרזות המעצבנות האלו עם המטבוליזם מעורר הקנאה.

למעשה, בסופו של חורף חשוך וקר מצאתי עצמי עם גוף חדש: הבטן הפכה כמו ג’לי, הירכיים התעגלו והתנגשו זו בזו. כל צעד היה פלאק, פלאק.

האביב שנחת בן לילה תפס אותי לא מוכנה.

החום אילץ אותי להוריד את שכבות הבגדים ולגלות את השכבות שנוספו לגוף שלי בחורף הזה.

התעגלתי.

בעוד אחותי נחרדה לראות את ה- ניו לוק שלי, אותי זה דווקא די הצחיק.

היכולת הגמישה של הגוף להחליף צורה זה קסם. ממש כמו שוקולד !

אחרי הכל נהניתי מחורף עשיר במטעמים, אז למה להתלונן.

ובכל זאת

איך חוזרים לאיזון?

ובעיקר, בלי דיאטות כאסח, בלי רגשות אשמה, ובלי אימון כושר קפדני?

הדרקון אומר, בשני צעדים פשוטים.

ובמילה אחת: תודעה !

אז ככה.

קודם כל התבוננתי במראה על השמנה שבי, והאמת די חיבבתי אותה.

לפחות לא היה לי שום דבר נגדה.

היתה לה זכות קיום מלאה.

באותה נשימה זכרתי: איפה שיש שמנה יש גם רזה (כשתגיעו לספר תפגשו את זה כמפתח מספר 5, מפתח הקוטביות)

אז למרות שראיתי במראה את רונית השמנה (אוקי, עגולה;), דיברתי עם רונית הרזה.

מכירה היטב את שתיהן.

רק אמרתי לרזה “היוש”, עם נפנוף יד, “מה קורה?” והנחתי.

כעבור יום היא ענתה.

וזה היה המסר שלה: “תלמדי לאכול כמו דורה“.

בגלל שאני האחראית על התזונה של דורה, מה יותר קל מאשר לאכול כמו חתול?

תוך כמה ימים הגוף חזר לאיזון, תוך שאני אוכלת מה שבא לי וכמה (כן, גם קרואסונים עתירי חמאה).

הגוף שלנו הוא מכונה שלא מפסיקה להדהים אותי.

משתפת באהבה את חמשת חוקי התזונה של דורה:

  1. שתי ארוחות בשעות קבועות (שיטת 8/16 למי שמכיר היא מופלאה)
  2. בלי נשנושים מיותרים (הסנובית לא תיגע אפילו בסלמון אלא אם מוגש בצלחת המלכותית שלה). במילים אחרות, לא רעבים? לא אוכלים!
  3. לאכול רק מה שמענג, טרי וטעים (טונה, טונה, טונה!)
  4. כמה שרוצים (אין לה שום בעיה לזרוק אוכל)
  5. לפזר אוכל מסביב לצלחת (לא עוזר להורדה במשקל, רק לסטיילינג החתולי)

ועוד שני חוקים משלימים:

  1. לשחק, לרוץ ולהיות כמה שיותר בטבע (במילים אחרות: לפרוק מתח דרך הגוף ולא דרך אוכל. חוץ מזה אמא ממילא מנקה )
  2. לישון טוב 😊 (ממש טוב!… דורה מוסיפה)

במילים אחרות, חתולים מזכירים לנו לאהוב את עצמנו.

זה עבד! נעלם הג’לי בבטן והפלאק פלאק. או לפחות, אני לא מבחינה בזה יותר.

ובעיקר, מאז חשה הרבה יותר חיונית ומלאת אנרגיה. כי זה נכון עבורי.

מה הטיפים של הרזה שלכם?

נ.ב.

בהזדמנות אדבר שוב על הגאוניות של מפתח 5, שהיא הרבה מעבר להרזיה.
אבל בינתיים, ניגשת לאכול את הטונה שלי. סליחה, את הסלט 😉

הגיבו לפוסט עם חשבון פייסבוק

רוצה לקבל את בלוג החופש שלנו?

עוד מאמרים

סיפורים קצרים

המסע האחרון

ברגעים של משבר, כאשר הכל נראה היה אבוד וחסר תקווה הייתי חוטפת את אמא לטיול. “אולי ניסע להילולה

כל מיני

אבדן התמימות

“אני הופכת חתול”, אני מתוודה לבנות בלימודים. “יופי, אולי גם תגדלי זנב?” מציעה שרונה. שלושה ימים אחרי, אני